כְּמוֹ בַּחֲבִילָה עוֹבֶרֶת,
אֲנִי מְקַלֶּפֶת עַכְשָׁו אֶת הָעֲטִיפוֹת
בָּהֶן כִּסִּיתִי אֶת נַפְשִׁי.
רֶגַע שֶׁל יֵאוּשׁ וּבְדִידוּת,
מְכַסֶּה רֶגַע שֶׁל כְּאֵב,
מכַסֶּה רֶגַע שֶׁל הֱיוֹת אֲהוּבָה,
מְכַסֶּה רֶגַע שֶׁל הִשָּׁמְטוּת מֵהַיָּדַיִם שֶׁלָּךְ.
לֹא כְּמוֹ בַּחֲבִילָה עוֹבֶרֶת –
אַחֲרֵי שֶׁקִּלַּפְתִּי, אֲנִי עֲלוּלָה שׁוּב לְכַסּוֹת,
וְאַף פַּעַם לֹא אַגִּיעַ אֶל הַנֶּפֶשׁ כְּמוֹ שֶׁהִיא –
פְּשׁוּטָה וִיחֵפָה.