"הֲדַרַן עַלָךְ מַסֶּכֶת… וְהֲדַרַך עֲלָן, דַּעְתָּן עֲלָךְ מַסֶּכֶת… וְדַעְתָּךְ עֲלָן.
לָא נִתֽנַשֵׁי מִינָךְ מַסֶּכֶת… וְלֹא תִּתֽנַשִׁי מִינַן, לָא בְּעָלְמָא הָדֵין וְלֹא בְּעָלְמָא דְאַָתֵי".
(מתוך הנוסח הנאמר בסיום לימוד מסכת מן התלמוד. בתרגום לעברית:
חזרנו עלייך, מסכת, וחזרת עלינו. דעתנו עלייך, מסכת, ודעתך עלינו.
לא נשכח אותך, מסכת, ולא תשתכחי מאיתנו, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא).
***
בְּרֶגַע שֶׁאֲנִי יוֹצֵאת וְהַדֶּלֶת נִסְגֶּרֶת,
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאַתָּה חַיָּב לִשְׁכֹּחַ אוֹתִי
קְצָת,
וַאֲנִי צוֹלֶלֶת אָז
אֶל תְּהוֹמוֹת רְחוֹקִים.
הֲדַרַן עָלֵינוּ, עַל הַשָּׁעָה שֶׁלָּנוּ,
שֶׁהִיא מִחוּץ לַזְְּמַן וְלָעוֹלָם.
אַתָּה תִּתְנַשֶּׁה מִמֶּנִּי
וַאֲנִי מִמְּךָ.
אָז אֶפָּלֵט אֶל רְחוֹב שֶׁל שִׁגְרָה חוֹפֶזֶת,
לִהְיוֹת בָּהּ אַחַת מֵהֶהָמוֹן.
אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיךְ זֶה לְהִשָּׁמֵט כָּכָה
שׁוּב וָשׁוּב? לִפֹּל אֶל הַשִּׁכְחָה שֶׁלְּךָ,
עַד שֶׁסִּיבוּב שָׁלֵם שֶׁל זְמַן
יַפְגִּישׁ שׁוּב בֵּין הָעוֹלָמוֹת שֶׁלָּנוּ.
פורסם בגליון 3 של כתב העת על השפתיים