ד"ר אפרת מישורי
משוררת, עורכת, פרפורמרית
אפרת היא העורכת של הספר שלי והיא הגיעה לפרק הראשון של הפודקאסט כדי לדבר, בין היתר, על הכוח הגדול שיש לשירה שנכתבת על טראומה.
"השירה מאפשרת את הליווי של הטראומה בצורה שהיא לא פסיכולוגיסטית ולא הרסנית. היא לא כפופה למה נכון או לא נכון, היא לא כפופה לקטגוריות ממיינות, היא אנטי דיאגנוסטית, לא שיפוטית. היא מופע של הדברים כמו שהם…"
ד"ר אפרת מישורי, משוררת, עורכת, פרפורמרית והעורכת של הספר שלי הגיעה לפרק הראשון של הפודקאסט כדי לדבר, בין היתר, על הכוח הגדול שיש לשירה שנכתבת על טראומה.
שוחחנו יחד על השיר הפותח של הספר, שהמטאפורה המרכזית שלו, "סכין שננעצה פעם, השרישה כמו עץ" היא התגלמות של הדרך הייחודית שבה שירה יכולה לתת תוקף לכאב ולפגיעה. על הערך הרב שיש למה שמכונה "שירת הפצע" שבלעדיה השירה נעשית ריקה מתוכן.
*
סַכִּין שֶׁנִּנְעֲצָה פַּעַם,
הִשְׁרִישָׁה כְּמוֹ עֵץ.
הַלַּהַב הוֹצִיא שָׁרָשִׁים שְׁחֹרִים
וְהֶעֱמִיק אֶת אֲחִיזָתוֹ בֶּחָזֶה,
מִתּוֹךְ הַיָּדִית עָלוּ וּבָאוּ עֲנָפִים וְעָלִים –
עַד שֶׁנִּרְאֶה הָיָה שֶׁלֹּא הָיְתָה פֹּה סַכִּין מֵעוֹלָם.
כָּךְ חָשַׁבְתִּי גַּם אֲנִי.
רַק בְּרֶגַע שֶׁל תְּנוּעָה חַדָּה, לֹא זְהִירָה,
הִרְגַּשְׁתִּי שׁוּב אֶת הַלַּהַב הַחַד
חוֹתֵךְ בִּי.
אפרת היא העורכת של הספר שלי והיא הגיעה לפרק הראשון של הפודקאסט כדי לדבר, בין היתר, על הכוח הגדול שיש לשירה שנכתבת על טראומה.