תאיר חריף

*
כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ
גּוֹלָה
יָפֶה וּפְתוּחָה
לִרְוָחָה
אֲנִי בַּת בַּיִת בְּתוֹכָהּ.

כָּל הָעוֹלָם
יְרִיעוֹת הַנִּפְרָשׂוֹת
לְסִפּוּר,
לִמְגִלָּה.

אֲבָל יֵשׁ וְשׁוּרָה
מִתְנַגֶּנֶת לִי
בַּמַּנְגִּינָה שֶׁל אֵיכָה:
אֲנִי גּוֹלָה
מִיְּרוּשָׁלַיִם.

רְחוֹקָה מִבֵּיתִי
זְרוֹעוֹתַי מְחַבְּקוֹת
אֶת רַגְלַי.

מְגִלָּה
סְגוּרָה.