לפני כמה חודשים פתחתי את קבוצת הפייסבוק ילדי שנות השמונים- לגדול בצל האינתיפאדה. פתיחת הקבוצה הזאת היתה בשבילי סכר שנפתח. אחרי הרבה שנים שהילדות שלי היתה משהו שקרה אז, פעם, פתאום היא הפכה להיות משהו שאני עסוקה בו. זה כמובן הילדות בצל האינתיפאדה הראשונה, אבל לא רק. כי הילדות מורכבת כמובן מהמון דברים, ממשפחה, הורים, בית, סביבה, בריאות ועוד המון המון.
לא הייתי בקשר עם השנים הללו ועם האופן שבו התפתחתי והתעצבתי ואיך מורכבויות וקשיים השפיעו עלי ויצרו את מי שאני היום. ואז פתחתי את הקבוצה ופתאום הרגשתי שבוער לי לחזור אחורה. כאילו נפתחה לי דרך, ועכשיו אני יכולה להגיע אל מקומות בנפש שלא היו נגישים לי.
אז הבנתי שאני רוצה להבין יותר לעומק מה קרה לי אז, בילדות. בקרית ארבע ובכלל. אבל אין לי זמן. אני אמא, אני מטפלת, אני לומדת. החיים שלי עמוסים מאוד. חשבתי לרגע: אוקי, אז חכי שנתיים שלוש, סיימי תהליך של הסמכה להדרכה, ואז תוכלי לצאת למסע אל הילדות. אבל לא, לא יכולתי. התפטרתי בתחילת הקיץ מהעבודה בשירות הציבורי כדי לפנות זמן ולצאת אל המסע.
אבל מה זה המסע הזה? מה בדיוק אני הולכת לעשות ומה בעצם אני מחפשת או מקווה למצוא?
אני יודעת מה נקודת הפתיחה: אני רוצה להתחיל ולפגוש את חברי ילדותי, את מי שגדלו לצידי בקרית ארבע, כדי לראיין ולהקליט אותם ולשמוע על הילדות שלהם, על איך הדברים נראו מנקודות המבט שלהם. זה הדבר שעלה בדעתי.
והנה, אוגוסט הסתיים, ואחרי החגים כבר תיכף יהיה פה, ואני מתחילה לקבוע פגישות ורוצה להתחיל ליסוע. כמובן שיחד עם כל זה באים הספקות: מה יתן לי אם אסע לפגוש אנשים? באיזה אופן זה יעזור לי להבין את עצמי יותר? ומה יקרה אם אצא למסע ואגלה שהוא חסר טעם או משמעות? אחליט שאני לא באמת רוצה לעשות את מה שהחלטתי לעשות?
ומצד שני, כבר כמה חודשים שהמגנט שלי מושך אותי חזרה אל קרית ארבע. מקום שגדלתי בו והתכחשתי אליו הרבה שנים. כרגע זאת הנקודה שאליה התודעה שלי נמשכת. אין לי תשובה לשאלות שלי. אולי באמת יתברר שטעיתי, אבל אולי לא. אני רוצה לבחור להקשיב לאינטואיציה שאומרת שבתוך ערימת השחת הזאת מסתתרים אוצרות.
זה קצת מפחיד, והרבה מרגש. הבנתי שגם את הפוסט הזה אני מפחדת לכתוב כי אני מפחדת. מפחדת שטעיתי, מפחדת שאתבדה, מפחדת שלא אמצא, או שלא אעמוד בהבטחות שלי לעצמי. לכן אני מניחה את כל זה כאן. מניחה ויוצאת אל מסע של היזכרות.
אז,
מוזמנות ומוזמנים לעקוב אחרי המסע שלי. אם אתם חברי וחברות ילדותי, כתבו לי דרך הפניה באתר, או בווצאפ 0509344411, ונקבע פגישה.
